מרכז מידע אמנה

צור קשר

*
*
*
*
*הקלד את הקוד הבא

רה"מ יצחק שמיר ז"ל ומפעל ההתיישבות

רה"מ יצחק שמיר ז"ל ומפעל ההתיישבות (הגדל)

יצחק שמיר ז"ל, ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל שהלך לעולמו בי' בתמוז השנה, היה אחד התומכים הגדולים של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. שמיר גם ביקר מספר פעמים ביישובים היהודיים בחבל עזה. ביקורו הזכור ביותר, כביקור ממלכתי של ראש-ממשלה, נערך בכ"ח בסיוון תשמ"ז, 25 ביוני 1987. את סיורו החל שמיר בכפר-דרום. בכניסה לנוה-דקלים ירד יצחק שמיר ממכוניתו, וצעד ברגל כאשר ילדי בית הספר האיזורי מקבלים אותו בשירה ובתשואות. בנוה-דקלים ביקר שמיר בישיבת 'ימית' וערך במקום מסיבת עיתונאים.
בראיון ל'בגוש אחד', בטאון יישובי חבל עזה, במהלך הביקור, אמר שמיר: "התרשמתי מאד מהדינמיות של המקום. יש כאן מאמץ אדיר להתקדם ולהתגבר, והמאמצים ראויים לכל תמיכה לכל סיוע אפשרי".
ושמיר סיכם: "אני רואה בחבל עזה חלק בלתי נפרד מארץ-ישראל". הוא בוודאי לא היה מעלה על דעתו שאריק שרון, ה'חישוקאי' שאיגף אותו מימין, הוא זה שיחריב את כל יישובי חבל עזה.

'עודף' של 40 מיליון שקלים

פרק לא ידוע מתולדות חייו של מהימים שכיהן כ...שר האוצר. יצחק שמיר שר האוצר? כן, גם זה היה.
לקראת ההחלטה על תקציב 1990 פנה אריאל למרכז הליכוד בוועדת הכספים, ח"כ אריאל ויינשטיין, וביקש אותו להוסיף 60 מיליון שקלים לתקציב מע"ץ (מחלקת עבודות ציבוריות) עבור מערכת הכבישים ביש"ע. מנכ"ל משרד השיכון באותם ימים, עמוס אונגר, סבר אמנם ש-30 מיליון בהחלט יספיקו, אבל במועצת יש"ע החליטו להוסיף "מקדם ביטחון": 60 מיליון, על כל צרה שלא תבוא.
בליל ההחלטה בכנסת על התקציב, בילו ראשי מועצת יש"ע ו"אמנה" כמינהגם בכנסת, כדי לוודא שהכספים אכן יאושרו. כשאושר התקציב הלכו הביתה שמחים וטובי לב, בלי להבין את ה"תרגיל" שעשו להם. כדי שהכסף ייועד לכבישים, חייב כל כביש לקבל שורה בספר התקציב, עם פירוט המפרט הטכני של הכביש. במע"ץ שמחו על התוספת של 30 מיליון שקלים, אבל כבישים ביש"ע לא צמחו מכך.
שנה אחר-כך, למודי ניסיון, שוב התמקמו ראשי מועצת יש"ע בכנסת ערב קבלת התקציב, לוודא שהפעם יקבלו את הכספים המגיעים להם. בשנת תש"ן, 1990, והימים ימי ממשלת האחדות בין העבודה והליכוד בראשות יצחק שמיר, הצליח יאיר לוי, אז חבר כנסת מש"ס, להשיג לישיבות החרדיות הספרדיות מאות מיליוני שקלים מתקציב המדינה. חיים רמון, אז ח"כ מהאופוזיציה, ביקש מצידו לדאוג לכספים עבור קופת-חולים שהיתה אז בבת עינו, (לפני שפעל להחריב אותה). הוא פנה לשלושה ח"כים מהליכוד, אריאל ויינשטיין וחיים קופמן זכרונם לברכה וייבדל לחיים ארוכים מיכאל איתן והגיע איתם להסכם, שכל מפלגה תקבל סכום ייעודי של 55 מיליון שקלים.
הליכוד שש על המתנה, אבל הסתבר לו שהוא אינו זקוק ליותר מ-15 מיליון שקלים עבור קופת-חולים לאומית ועבור תנועת בית"ר. נשאר לו 'עודף' של 40 מיליון שקלים בקופה. מה יעשו בכסף?
יצאו שלושת הח"כים אל נציגי מועצת יש"ע שהמתינו להם באחד החדרים, מזכ"ל מועצת יש"ע אורי אריאל וגזבר 'אמנה' משה יוגב, והבטיחו להם 40 מיליון שקלים עבור ההתיישבות ביו"ש. "אנחנו צריכים 8 מיליון שקלים עבור כביש נילי-שילת במערב בנימין" – שטח אורי אריאל את בקשתו של ראש מועצת מטה בנימין פנחס ולרשטיין. (כשאמר אריאל למשה יוגב שיכתוב במסמך את הדרישה לכביש נילי-שילת שאל גזבר 'אמנה' אותו יוגב, שהכיר כל אבן ביו"ש: מה זה שילת? איפה זה שילת? אריאל השיב: מה אכפת לך, פנחס ביקש, תכתוב את הבקשה). משה יוגב ביקש עוד 12 מיליון שקלים עבור כביש ירושלים-גוש עציון. (בכסף הזה נסלל לימים הקטע הראשון של הכביש, בין אלעזר ונוה-דניאל. שנה וחצי אח"כ, כשיעלה יצחק רבין לשלטון, הוא יהפוך את התקציב הזה לתקציב שנתי, 12 מיליון שקלים בכל שנה, עד שהושלמה סלילת וכך נסלל כביש המנהרות מירושלים לגוש-עציון).
את יתרת הכסף ביקשו ראשי המתיישבים עבור קרוואנים ותשתיות. כך השיגו את 40 מיליון השקלים שקיבל הליכוד, לטובת מתיישבי יש"ע.
העברה כזו חייבה אישור של ועדת הכספים, על פי פניית משרד האוצר. אלא ששר האוצר היה שמעון פרס, שממש לא שש להעביר את הכספים למתנחלים, ונקט בסחבת שוב ושוב. הוא פשוט לא פנה לוועדה. וכשאין פניה, גם אין כסף.

"תדליק את המחשב" הורה שמיר לפקיד

בינתיים נקט פרס פעולה אחרת, שקיבלה מעמיתו יצחק רבין את הכינוי המפורסם 'התרגיל המסריח'. בחודש אדר תש"ן, מרס 1990, התפרקה ממשלת האחדות, מסיבה שאינה חשובה כרגע. מנהיג מפלגת העבודה, שר האוצר שמעון פרס, רקח בעזרתם של חיים רמון ויוסי ביילין הסכם סודי עם סיעת ש"ס ובראשה אריה דרעי, לתמיכה בהפלת הממשלה. כשהושג ההסכם הציעה סיעת המערך אי אמון בממשלה. כשנודע לשמיר על כך הוא פיטר את פרס מהממשלה, ובעקבותיו התפטרו שאר שרי המערך. בי"ח באדר תש"ן, 15 במרץ 1990, נפלה ממשלת שמיר בהצבעה על הצעת אי אמון בכנסת, שעברה ברוב של 60 מול 55 ח"כים. הדבר התאפשר כיוון שאגודת ישראל תמכה בהפלת הממשלה, וחברי הכנסת של ש"ס נעדרו מהמליאה בעת ההצבעה. זו הייתה הפעם היחידה בהיסטוריה של מדינת ישראל שהצעת אי אמון התקבלה בכנסת.
מיום ששרי העבודה התפטרו, הפך ראש הממשלה שמיר, מטבע הדברים, לממלא מקום כל השרים המתפטרים. וכך היה שמיר גם שר הביטחון, שר האוצר, שר המדע, שר החינוך, שר המשטרה וכו' וכו' – ראש הממשלה ושר בעוד 9 משרדים.
בחול-המועד פסח תש"ן, עמד שמעון פרס להכריז על הקמת הממשלה החדשה בראשותו. במקביל, כשנוכח שמיר שההחלטה על העברת הכספים להתנחלויות לא התבצעה, הוא לא התחמק בכל מיני מלמולים על הצורך בפניה ליועצים משפטיים וכדומה, אלא פשוט הגיש את הפניה הדרושה לוועדת הכספים, הפעם כשר-האוצר, להעביר את הכספים המיועדים. המסמך המצורף כאן, המתפרסם בפעם הראשונה, הוא תיעוד נדיר, עליו חתום "י. שמיר – ראש הממשלה ושר האוצר". התאריך הלועזי הוא 9.4.90. התאריך העברי לא כתוב אבל לא קשה לדעת אותו: י"ד בניסן, ערב חג פסח!
משרד האוצר כבר היה סגור. הפקידות כולה, הבכירה והזוטרה, כבר הלכה הביתה, לשרוף את החמץ ולהתכונן לחג. יצחק שמיר, שר-האוצר כאמור, הזעיק אליו את סגן הממונה על התקציבים, וביקש ממנו להכין את הפניה המצורפת כאן, סה"כ – 36 מיליון שקלים (או בלשון המסמך, 36,000 אלפי ₪). כשהלה ניסה לטעון שהמחשב של המשרד כבר כבוי, בכל זאת ערב פסח, שמיר לא נבהל ופשוט הורה לו להיכנס למשרד ולהדליק את המחשב.
בא' חול-המועד התכנסה הכנסת – אחת הפעמים הנדירות של פעילות הכנסת בחול-המועד. בבוקר התכנסה ועדת הכספים, ואישרה את הבקשה. בצהריים התכנסה מליאת הכנסת, ושמעון פרס, בפנים מכורכמות, ביקש דחיה בהצגת הממשלה כי שניים מתומכיה 'על הנייר', חברי הכנסת אברהם ורדיגר ז"ל ויבדל"א אליעזר מזרחי, 'נעלמו' ולא נודעו עקבותיהם באותו שבוע. בסופו של דבר נכשל פרס בניסיונו להקים ממשלה, ושמיר הקים כעבור חודשיים ממשלה חדשה, שהחזיקה מעמד שנתיים נוספות – עד שמפלגות הימין החברות בה, 'התחיה', 'צומת' ו'מולדת', הפילו אותו סופית.
בי"א בתמוז תשנ"ב, 12 ביולי 1992, פינה שמיר את לשכת ראש הממשלה למחליפו יצחק רבין. אור לי"א בתמוז, אחרי 20 שנה בדיוק, הלך יצחק שמיר ז"ל לעולמו. יהיה גם הסיפור הזה נר לזכרו.

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה רה"מ יצחק שמיר ז"ל ומפעל ההתיישבות: 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
5 מדרגים
עבור לתוכן העמוד