מרכז מידע אמנה

צור קשר

*
*
*
*
*הקלד את הקוד הבא

מסע התלאות של שירת-הים בדרך למשכיות
הגדל

שנתיים אחרי עקירת מתיישבי חבל עזה, ורובם עדיין לא רואה את בתי הקבע באופק. כאלו גם עקורי שירת-הים, שרואים את הארץ המובטחת במשכיות, ואליה לא באים מסיבות של רשלנות ורשעות כאחד.

שתי משפחות משירת הים, חוה ואביב שמחי ותמר ושילה כינרתי, הגיעו למשכיות לפני כשנה. שתי משפחות יחידות בצד המכינה הקדם-צבאית הפועלת במקום. שאר המשפחות שוהות בחמדת, ממתינות לאישור לבניית הקבע.

מצב אי הוודאות משגע: שתי משפחות לבד, ממתינות בחוסר ודאות. משפחת כינרתי שוקלת בימים אלו לעזוב למצפה רמון.

שילה כינרתי גר בשירת-הים בגוש-קטיף כרווק. לפני כשנה וחצי התחתן עם תמר, והזוג עבר ישירות למשכיות, בהנחה שבתוך מספר שבועות, לכל היותר מספר חודשים, יצטרפו אליהם חבריהם ליישוב. תמר כינרתי, בת עפרה, היא צלמת אמנותית שעובדת בעיקר בחתונות ובשמחות. לא מכבר קנו נאקה ביריחו, והביאו אותם למשכיות. בינתיים לנאקה נולד בכר, והגמל והגמלת משתלבים היטב בנוף של משכיות.

למשפחת שמחי 6 ילדים, בת אחת לומדת בביה"ס "שקד" בשדה אליהו. שני בנים בחינוך העצמאי בבית-שאן. ילד בגן בחמדת. אביב לומד בבית-שאן בתלמוד תורה. שילה עובד בעבודות מזדמנות.

באמצע חודש דצמבר 2006 אישרשר הביטחון הקודם עמיר פרץ הקמת30 יחידות דיור במשכיות לטובת עקורי שירת-הים. בעיני רוחם כבר ראו את היישוב קורם עץ ובטון. בגבעה החלו העבודות להצבת אשקוביות במגרשים בני חצי דונם. על פי התוכנית כל משפחה תקבל מגרש שעליו יקומו גם המבנים הזמניים וגם בתי הקבע. משפחות אחרות תיכנסנה למבנים המוחזקים כיום בידי תלמידי המכינה הקדם-צבאית. הצעירים יועברו לקראוונים.

לאחר קבלת ההחלטה זעמו שלטונות ארצות הברית על ההחלטה לבנות בבקעת הירדן. פרץ המבוהל חזר בו לנוכחביקורת בקהילה הבינלאומית ובמפלגת העבודה.לא עברו ארבעה שבועות מאז הדהדו הכותרות על הרחבת היישוב בבקעת הירדן, וב-18 בינואר הודיע שר הביטחון אמיר פרץ על הקפאת כל התוכניות שלהבניה במקום עד להודעה חדשה.

"ולמרות זאת" - מספר יוסי חזות, מזכיר שירת-הים המתגורר כרגע בחמדת – "מרגע שפורסם שהתוכנית אושרה והדבר פורסם קיבלנו זרם פניות מדהים. זה היה מדהים ומפחיד, כי בנסיונות הקליטה שאנחנו ניסינו לעשות עם רכזת הקליטה שלנו, ההיענות היתה יחסית נמוכה. פתאום זה אושר ופורסם, ובלי פניה שלנו, רק דרך העיתונות והאינטרנט, החל זרם פניות. כשפורסם שהבניה נעצרה, גם זרם הפניות הצטמצם".

הבעיה העיקרית שלהם כרגע, הוא הפיצול. 16 משפחות שייכות לגרעין המתעתד להקים את משכיות, רק חלקן משירת-הים שהיתה בגוש-קטיף. חלק מהמשפחות התקבלו אחרי המעבר לחמדת. 8 משפחות גרות בחמדת, האחרות ממתינות במקומות אחרים בארץ. משפחה אחת גרה ברמת הגולן, אחת במצפה רמון. יש תופעה של בנים חוזרים. היו כאלו שגרו בביקעה כילדים, וכעת הם רוצים לחזור. האפשרות להקים את משכיות כיישוב חדש קורצת להם.

"לנו משכיות היא עובדה קיימת"- מספר יוסי חזות -"עוד לפני האישור לעלות כבר יש גן שעשועים, ויש מבנה למועדונית. אנחנו פועלים כאילו משכיות היא דבר קיים, נערכים לשתילת מטע זיתים של 60 דונם, ומטע תמרים בן 120 דונם.

"הבעיה העיקרית היא חוסר הוודאות" – אומר חזות – "אנשים לא יודעים אם משכיות אכן הולכת לקום. לפחות בינתיים אתם בחמדת".

והחיים בחמדת, לגרעין משכיות, לא קלים. הם גרים בשכונת הפחונים. משפחות גרות עם 3 ילדים בקראוון צר. ואלו אנשים שעברו את השלב של חדוות המגורים בקראוון. רוצים לקנות ריהוט נורמאלי לבית -ולא יכולים. "זה קשה לאנשים נפשית בעיקר אחרי העקירה" – מסביר יוסי חזות.

36 משפחות בחמדת, כולל 8 המשפחות של שירת הים. שלומית נור היא רכזת הקליטה והקהילה של היישוב. היעד שלה ברור: לקלוט כמה שיותר משפחות בתקופה הקרובה במסגרת האפשרויות שניתן להציע, וגם לשמור על איכות חיים: חברה, תרבות, חינוך, פעילויות. "יש לנו הרבה מה להציע. איכות החיים כאן גבוהה".

מערכת היחסים בין חמדת לשירת הים טובה מאדד, למרות ניגודי אינטרסים. למרות שאנשי שירת-הים תופסים בתים פנויים שבחמדת היה ניתן לקלוט בהן משפחות נוספות, מקבלים המקומיים את אורחיהם בשמחה רבה. כולם הרי מקווים שהמצב הזמני הזה יסתיים בהקדם האפשרי, שמשכיות תקום על תילה כיישוב עתיר משפחות, ובחמדת תיקלטנה משפחות נוספות.

עבור לתוכן העמוד