מרכז מידע אמנה

צור קשר

*
*
*
*
*הקלד את הקוד הבא

יישובי יו"ש: למי באמת שייכות הקרקעות?
הגדל

חגי הוברמן

 

בלשכתו של משה רוזנבאום, ראש המועצה המקומית בית-אל, ישנו מסמך מעניין מאד: מפת חלוקת קרקעות האיזור לבעלים פרטיים, מתקופת השלטון הירדני. כמעט כל שטח שייך לערבי כלשהו ששמו מופיע במפה, רובם לא מוכרים.

בבית-אל החליטו לערוך בדיקה משלהם, והעלו את המפה הזו על מפה טופוגרפית. הגילוי היה מרתק: רוב האדמות הפרטיות הן אדמות טרשים, אדמות סלעיות, מצוקים, סלעים, אדמות שלא ניתן לעבד אותן בכל מקרה. כאלו הן רוב האדמות באיזור בית-אל ועפרה, הרשומות על שם פלשתינים.

למשה רוזנבאום יש תצלומי אוויר מדהימים של איזור בית-אל, מימי ראשית השלטון הבריטי ב-1918, ותצלום נוסף משנת 1945. יש תצלומי אוויר מאוחרים יותר, משנת 1967 ושנתיים אח"כ, משנת 1969. דווקא מימי 19 שנות השלטון הירדני אין תצלומי אוויר. בכל תצלומי האוויר רואים בבירור, כי רוב השטח לא היה מעובד, ולא היה מיושב. הוא היה נטוש. 90 אחוז אדמות טרשים. מדוע יקנה תושב הכפר דורא אל-קרע שטח שכולו טרשי וסלעים, 5 ק"מ מביתו? הרי לא יעלה על הדעת שערבי יקבל קרקע שתירשם על שמו, בלי שרכש אותה, ובלי שעיבד אותה. או שקיבל אותה בירושה מאביו או מסבו. אז מה קרה כאן? הרי לא סביר שאנשים פרטיים קנו אדמות טרשים שלא ניתן לעבד אותן. אם הם לא קנו אותן, מדוע זה רשום על שמם?

יותר מכך: במפה הירדנית הגבולות בין החלקות הם קווים ישרים שסומנו בסרגל, ללא כל התחשבות בתנאי השטח. הקווים הללו חוצים ואדיות רכסים סלעים ומצוקים בצורה לא הגיונית. מי יילך לקנות בכספו חצי מסלע או רבע מצוק?

 

המלך חילק מתנות

 

בדיקה היסטורית מגלה את שקר רישום האדמות הפרטיות: בשנות השישים, פעמיים, פרצה "אינתיפאדה" של התושבים המקומיים נגד השלטון הירדני, שלטונו של המלך חוסיין. הפעם הראשונה היתה בשנת 1963, כאשר הפיכות ה"בעת" במצרים ובסוריה התסיסו את ערביי יהודה ושומרון הפלשתינים, שהתפרעו ואיימו למוטט את כס המלך. ישראל ריכזה כוחות לאורךהחזית והאיום סייע לצבא ירדן לדכא את המהומות. שלוש שנים אח"כ, בנובמבר 1966, נהרגו שלושהחיילי צה"ל כשרכבם עלה על מוקש ליד ערד. ממשלת ישראל חדורת הנקם החליטה על פעולת עונשין נגד ירדן, בכפרסמוע. בניגוד לכל הפעולות הקודמות שנערכו בלילה הרי הפשיטה לסמוענערכה בשעות היום ובכוח רב - כולל כוחות שריון וארטילריה. הפעולה גרמהלאינתיפאדה אלימה בכל רחבי יהודה ושומרון שעירערו עוד יותר אתמצבו הקשה של המלך חוסיין. האינתיפאדה ההיא דוכאה במהירות ובאכזריות, אבל השלטון הירדני, במגמה לרצות את המוכתרים ולשמור על נאמנותם לשלטון, וכפיצוי על כך שהירדנים כמעט לא פיתחו את יו"ש, רשם את האדמות על שם המוכתרים. כך הם ריצו אותם, ברישום חלקות על שמם. חצי שנה אח"כ, אחרי מלחמת ששת הימים, כשהוקם המימשל הצבאי קודמו של המינהל האזרחי, הם קיבלו את הרישומים הללו כ"כזה ראה וקדש". איש לא ניסה לערער אחר הנתונים.

 

שלום-עכשיו: הכל אדמות פרטיות

 

לפני כחצי שנה, בחודש דצמבר 2006, פירסמה תנועת "שלום עכשיו" דו"ח מיוחד, כמיטב הדו"חות המיוחדים החביבים עליהם, ובו גילוי: כ- 40 אחוזים מהאדמות, שעליהן פרושות ההתנחלויות ביהודה ושומרון, הן קרקעות פלשתיניות פרטיות.

מחברי הדו"ח טענו כי הוא מבוסס על נתונים רשמיים של המינהל האזרחי שהגיעו לידי "שלום עכשיו", למרות סירובה של המדינה להעבירם באופן מסודר וגלוי.

על פי הדו"ח, מרבית ההתנחלויות בשטחים הוקמו על אדמה פלשתינית פרטית ולא על אדמת מדינה. 130 התנחלויות הוקמו באופן חלקי או מלא על אדמות פלשתיניות פרטיות, כ- 60,000 דונם משטחי ההתנחלויות הם אדמה פלשתינית פרטית, כלומר: על פי חישובי שלום-עכשיו, האדמות הפלשתיניות הפרטיות מהוות 40% מכלל שטח ההתנחלויות. "הקמת התנחלות על אדמה פלשתינית פרטית מנוגדת לחוק ולפסיקת בג"צ (על פי תקדים בג"צ אלון מורה) ולא ניתן להכשירה" – טוענים ב"שלום-עכשיו" – "משמעות הדו"ח היא כי לא רק המאחזים בשטחים הוקמו באופן בלתי חוקי, אלא גם חלק גדול מההתנחלויות הוותיקות והמוכרות הוקמו על קרקע פלשתינית פרטית ובניגוד לחוק". ב"שלום עכשיו" גם טענו כי את הנתונים ניסתה המדינה להסתיר במשך שנים בטענה כי חשיפתם תגרום נזק רב ליחסי החוץ של מדינת ישראל. רק לאחרונה הצליחה שלום עכשיו לשים את ידה על הממצאים החדשים. ומכאן קצרה הדרך למסקנות הדו"ח: "מדינת ישראל גזלה במשך שנים אלפי דונמים של אדמה פלשתינית פרטית לצורך הקמת ההתנחלויות. טענות המדינה והמתנחלים כאילו ההתנחלויות הוקמו על אדמות מדינה אינן נכונות. הקמת מרבית ההתנחלויות נעשתה בניגוד לחוק ולפסיקת בג"צ ולא ניתן להכשירה. ברמה המוסרית מציג הדו"ח תמונת מצב עגומה של מדינה הגונבת לאור היום רכוש פלשתיני פרטי ומעבירה את הבעלות על הקרקע לידי המתנחלים. בכך רומסת מדינת ישראל באופן גס ובוטה את זכות הקניין הבסיסית ומנצלת את חולשתם של התושבים הפלשתינים על מנת לגזול את רכושם".

 

חמישה וחצי מיליון דונם "פרטיים"?

 

העובדות בדו"ח רחוקות מן המציאות כרחוק ארה"ב מהמזרח התיכון. נקודת המוצא של אנשי "שלום עכשיו" היא שכל אדמות יהודה ושומרון, חמישה וחצי מיליון דונם, הם "קרקע פלשתינית פרטית", אלא אם הוכח אחרת. זאת גם אם אינן רשומות בבעלות פלשתינית כלשהי. מעמד קרקעות כ"אדמות מדינה" נעלם מן הדו"ח לחלוטין, למרות שלמעלה ממחצית אדמות יהודה ושומרון היו גבעות שוממות שאינן בבעלות איש, ואין לגביהן רישום כלשהו של בעלות פרטית. מדינת ישראל הכריזה עליהן כאדמות מדינה על פי החוק הנוהג באיזור ובאישור החלטות בג"ץ. על חלק קטן מקרקעות אלו הקימה מדינת ישראל את היישובים. הדוגמא בה נפתחה כתבה זו, על אדמות הטרשים של בית-אל, המלמדת על האופן בו הפכו אדמות מדינה, אדמות הכתר הירדני, ל"אדמות פרטיות".

יותר מכך: בדו"ח שלום-עכשיו, קרקעות נוספות מסביב ליישובים סופחו אליהם בהינף יד כדי להוכיח שהיישובים יושבים על קרקע גזולה. קרקע שנרכשה מפלשתינים בדדין ובכסף מלא, אליבא ד"שלום עכשיו", רכישתה נכתבה על הקרח, שכן הקרקע נותרה ולעולם תיוותר שייכת לפלשתינים, אפילו אם בבית משפט כבר הוכחה רכישתה.

דו"ח שלום עכשיו מתעלם מאדמות המדינה שהוכרזו כחוק ואושרו על ידי בית-המשפט. הדו"ח מציג אותם כאדמות פלשתיניות פרטיותגזולות. האמת היא, שמרבית היישובים היישובים ביהודה ושומרון יושבים על אדמות מדינה שהוכרזו כחוק והוקצו להתיישבות.

עבודת מחקר יסודית הופכת בימים אלה במשרדי מועצת יש"ע למצגת מפורטת, שבה עוקבים אחר הפער שבין השקרים למציאות שלב אחרי שלב. "הפרוטוקולים של שלום עכשיו – התרמית הגדולה", כך היא נקראת, ומפורטים בה השקרים בצד העובדות – מפות, מסמכים, ציטוטים, וגם כמה נתונים שהם פשוט טעויות מגוחכות הממחישות את הרשלנות הפושעת שמאפיינת את הדו"ח הזה, שכל מניעיו שנאה ומטרתו הכפשה.

והדוגמאות רבות. כפר האורנים למשל, יישוב שכל אדמותיו נרכשו כדת וכדין, מצויר בדו"חות "שלום עכשיו" כיישוב שרובו ככולו יושב על אדמה פלשתינית פרטית. האמת היא שלכל תושבי כפר האורנים יש חוזי חכירה חוקיים מול המינהל האזרחי, מה שמפריך את כל הטענות שלום-עכשיו.

גם חלק ניכר מגבעת זאב, על פי דו"ח שלום-עכשיו, הינם אדמות פלשתיניות גזולות. האמת היא שכמחצית משטח גבעת זאב וסביבתו הינם שטחי אדמות מדינה מוכרזות כחוק, וכמחציתם – אדמות שנרכשו על ידי יהודים.

עץ-אפרים מוזכר בדו"ח כיישוב שנבנה על אדמות פלשתיניות גזולות. האמת היא, שכל אדמותיו נרכשו על ידי יהודים. בידי התושבים אישור מועצת תכנון עליונה של המינהל האזרחי למתן תוקף לתוכית על אדמות היזמים.

אפילו העיר מעלה-אדומים, היישוב הגדול ביותר ביהודה ושומרון, מוזכרת בדו"ח שלום-עכשיו ככזו היושבת ברובה על אדמות פלשתיניות פרטיות. האמת היא, שמעלה-אדומים, שהוקמה בשנת 1976, בימי ממשלתו הראשונה של יצחק רבין ז"ל, יושבת על אדמות מדינה רשומות כחוק. חלקה רשומה לפני 1979 בנוהל הישן שהיה קיים עד אז, וחלקה בנוהל שנקבע בפסיקת בג"ץ בשנת 1979.

גם היישוב אורנית, מהגדולים במערב השומרון, יישוב ב"קונסנזוס" לכל הדעות, יושב בחלקו על אדמות מדינה מוכרזות, וחלקו האחר על אדמות שנרכשו על ידי יהודים. ואלו רק דוגמאות בודדות.

 

המינהל-האזרחי: אי-דיוקים לא מבוטלים בדו"ח

 

גם במינהל-האזרחי, שעל פי הנתונים שלו לכאורה ביססו בשלום-עכשיו את הדו"ח שלהם, זעמו על סילוף הנתונים. דובר המינהל האזרחי סרן צידקי ממן, "הגיב על הנתונים: "ביהודה ושומרון קיימים 120 יישובים בלבד. הדו"ח מתייחס לחלק מהמאחזים הבלתי חוקיים כאילו הינם יישובים ובכך מציג תמונה שאיננה משקפת באופן מלא את המציאות. אכן, כפי שמופיע בדו"ח, עד שנת 1979 הוקמו חלק מהיישובים בדרך של הוצאת צוויי תפיסת מקרקעין לצרכים צבאיים, ובכלל זה על גבי קרקעות בבעלות פרטית, יחד עם זאת, חשוב לציין כי ברבות הימים הובהר שחלק נכבד ממקרקעין אלו, הינו אדמת מדינה והוצאת הצווים כלל לא הייתה נחוצה.

"כבר מעיון ראשוני בדו"ח עולה כי קיימים בו אי דיוקים לא מבוטלים.

"מזה מספר שנים המינהל-האזרחי נוהג באופן שגרתי לבצע בדיקה של סטאטוס המקרקעין בטרם אישור הליכי תכנון ו/ או הקצאת קרקעות, וזאת ע"י בחינה חוזרת ומעמיקה של מעמד הקרקע, במטרה לוודא כי לא תהא כל פגיעה או שימוש במקרקעין של פרטיים פלשתינים לצרכי ההתיישבות הישראלית".

ב"שלום-עכשיו" דרשו מהיועץ המשפטי לממשלה טיפול משפטי בעבריינים. ב-25 בדצמבר 2006 נמסר מלשכת היועץ המשפטי לממשלה שאין מקום לפתוח בחקירה פלילית בעניין ההתנחלויות והמאחזים שנבנו על קרקע פלשתינית פרטית. בתשובת המדינה שכתב עוזרו של מזוז, עו"ד אייל ינון, נכתב כי "בתקופה האחרונה עוסקים היועץ המשפטי לממשלה ואנשי משרד המשפטים באופן אינטנסיבי בסוגיית הטיפול במאחזים הבלתי חוקיים. הנחיית היועץ המשפטי היא שיש להקפיא כל העברה תקציבית ממשרד הבינוי והשיכון לרשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון, עד לקביעת מנגנון ראוי למניעת העברת כספים לא חוקית". כמו כן, צויין כי בעקבות ממצאי דו"ח מבקר המדינה, בכל הקשור להעברת משאבים ממשלתיים למאחזים בלתי חוקיים, נפתחה חקירה פלילית בהיבטים מסויימים של הנושא.

במכתב נאמר עוד כי ננקטו צעדים גם בתחום החקיקה, כדי להסדיר את הסמכות להעמדה לדין של ישראלים שעברו עבירות מסויימות הקשורות להקמת מאחזים בלתי חוקיים. בין היתר פורסם צו, לפיו בית המשפט לעניינים מקומיים ביהודה ושומרון רשאי לדון בעבירות שביצעו ישראלים בנוגע לתכנון ובנייה ואי פינוי מאחזים בלתי מורשים.

עבור לתוכן העמוד