מרכז מידע אמנה

צור קשר

*
*
*
*
*הקלד את הקוד הבא

מהפך הקליטה של נחליאל
הגדל

היישוב נחליאל שבמערב בנימין נמצא בימים אלו בתנופה מחודשת של קליטה וחיזוק, אחרי שנים רבות של דריכה במקום.

בקיץ הקרוב, עד אמצע חודש אלול, עתידות להיקלט בנחליאל 10 משפחות חדשות, אחרי שבקיץ שעבר נקלט גרעין חיזוק שמנה 14 משפחות. בכך יגדל מספר המשפחות בנחליאל בתוך שנה מ-50 ל-74.

מחצית המשפחות החדשות הם מישיבת "מרץ" במבשרת ירושלים, ומחציתם מישיבת רמת-גן. גם מהגרעין שהצטרף בשנה שעברה, מחציתם היו מישיבת "מרץ", והשאר משפחות ציוניות-דתיות שבאו לחזק את המקום.

בימים אלו משלימים בנחליאל את הכנת מבני המגורים למשפחות החדשות. ביישוב נבנים כיום 8 קרוואנים חדשים. שתי משפחות תיקלטנה בבתי "אמנה". בעתיד מתכננים להקים קומה שניה בבתי "אמנה" ובכך לאפשר קליטת משפחות נוספות.

המהלך מוביל לשינוי חברתי ביישוב, ולייצוב מצבו אחרי שנים רבות של מאבקים חברתיים פנימיים, שלא הוסיפו לנחליאל עודף חוסן. "המשפחות החדשות כבר הפיחו רוח חדשה ביישוב" – אומרת שירה ירחי, רכזת הקהילה של נחליאל, תושבת טלמון הסמוכה – "המשפחות החדשות התערו היטב ביישוב, והשתלבו במערך החברתי שלו. הם פעילים בוועדות ובחיים הקהילתיים בצורה פעילה".

הקליטה החדשה הגדילה גם את כמות הילדים ביישוב. המעון של נחליאל, בו התחנכו עד השנה 8 ילדים, עשוי לשלש את עצמו בשנה הבאה ולהגיע ל-24 ילדים. לצורך כך נבנה בימים אלו מבנה חדש של מעון.

נחליאל ממוקמת במערב חבל בנימין, בנוף מקסים ואוויר הרים, 30 דקות נסיעה מפתח-תקוה, 50 דקות נסיעה מירושלים ו- 20 דקות נסיעה מקרית-ספר. הנוף במקום מקסים, מזכיר מאד את הדרך לירושלים דרך שער הגיא. נוף הררי מבותר בוואדיות.

 

היישוב התחיל ב-10 משפחות

 

סיפורה של נחליאל מתחיל בקבוצה של 40 משפחות, בוגרי תנועת "עזרא" בבני-ברק, שהיו ביחד בצבא ובנח"ל, והחליטו בסוף שנות השבעים להתארגן להקמת יישוב חדש בארץ ישראל. כמקובל פנו לסוכנות, וזו החלה לגלגל אותם ממקום למקום.

בקיץ תשמ"ד קמה ממשלת האחדות בראשותו של יצחק שמיר. ערב הקמת הממשלה הספיק הליכוד לקבל החלטה על הקמת 6 יישובים ביש"ע. אחד מהם היה במערב בנימין על משבצת קרקע גדולה של אדמות מדינה ממזרח לכפר ביתילו, דרומה לנוה-צוף. תחילה היתה אמורה לקום במקום היאחזות נח"ל, אבל מחשש לעיכוב באיזרוח, הוחלט לדלג על שלב ההיאחזות. פנחס ולרשטיין, ראש המועצה האזורית בנימין, מיהר להיפגש עם חברי הגרעין וזירז אותם: "אם לא תעלו מיד, אין סיכוי שיאשרו לכם לעלות".

היישוב קם - רשמית. הבתים עוד לא היו מוכנים. הגברים הגיעו לשמירות על שלדי הבתים -3 שומרים בלילה, אחד בשעות היום.

3 ימים אחרי חג הסוכות תשמ"ה עלו כולם הקרקע, זה היה בדיוק שנה אחרי הקמת דולב, ראשון היישובים היהודיים במערב בנימין.10 משפחות ראשונות נכנסו ל-10 אשקוביות שהוצבו במקום. הבתים לא היו גמורים, עמדו עדיין ללא דלתות וחלונות, שנמצאו באחד המחסנים. המתיישבים לקחו את מסגרות החלונות, הרכיבו את הזכוכיות והרכיבו את הדלתות.

 

החשמל לא הספיק למקרר

 

בהתחלה אפילו לא היו מים בבתים. הם שתו מעוקב מים שהגיע פעם ביום, והשתמשו בשירותים כימיים. להתקלח היו נוסעים לנוה-צוף, שהעמיד לרשותם קראוון מיוחד לצורך כך. שש שנים קיבלו חשמל מגנרטור של האינסטלטור, שהכוח שלו הספיק לשתי נורות בכל בית. בגלל שהיה זה חורף, ויתרו על מקרר. אדן החלון היה מקרר מצויין, בתוספת צידניות. כך עד שחוברו לחברת החשמל. כך חיו חודשיים, עד שהבניה הושלמה. חלקם גרו בבתים תוך כדי בניה.

השנה הראשונה היתה קשה. לא היה כביש. היתה רק דרך כורכר עד ביתילו. מביתילו לנוה-צוף היה אמנם כביש, אבל הוא היה עוד מימי הטורקים, צר ומפותל ולא נוח. האוטובוס הגיע עד ביתילו, שם היו יורדים וממתינים לטרמפ לנחליאל.

הקשיים גרמו לעזיבה. משפחה ראשונה עזבה אחרי 3 חודשים. בסוף השנה הראשונה נשארו במקום 7 משפחות בלבד, עד שאחרות באו במקומן. בכל שבת היה רכב מהיישוב נוסע לישיבת שעלבים, שם היו מקבצים קבוצת בני נוער ומביאים אותם להשלמת מנין. הם תרמו גם בהעברת דבר תורה. במוצאי שבת היו מחזירים אותם לישיבה.

את בתי הקבע בנו במהירות, וסיימו להקים שנתיים אחרי שעלו למקום, מפאת מצוקת הדיור באשקוביות. הקשיים הגדולים ביותר היו לילדים הגדולים, שנאלצו להתמודד עם הריחוק, הבדידות וחוסר החברה.

כיום נחליאל נמצאת כאמור בתנופת קליטה מחודשת, תקופת בנין והתפתחות.

 

עבור לתוכן העמוד