מרכז מידע אמנה

צור קשר

*
*
*
*
*הקלד את הקוד הבא

במיגרון ממתינים לאוגוסט 2008
הגדל

ב-6 בפברואר התקיים דיון בבג"ץ מגרון ובבג"ץ חרשה וגבעה ט' בעלי. קדמו להם כמה וכמה דיונים בעבר, שבכולם ביקשה המדינה את דחיית הדיון בעתירות, שכן היא "מנסה להגיע להסדר כולל על המאחזים".

המדינה, פעמיים, ניסתה להטות את הכף נגד המתיישבים. לראשונה, כשהודיעה לבג"ץ שבכוונתה אכן לפנות את מגרון עד אוגוסט 2008; והשנייה, כשהכריזה שהיא מסכימה עם טענות "שלום עכשיו", שהקרקע אכן פלשתינית פרטית. בתוך משך הזמן הזה, הודיעה המדינה, "ייעשה ניסיון לפנות את התושבים באופן מוסכם לאתר אחר, זמין מבחינה חוקית ותשתיתית".

תנועת "שלום עכשיו" דרשה מבג"ץ לתת לתשובת המדינה – כלומר לתאריך הפינוי המשוער באוגוסט – תוקף משפטי. כאן, בשונה מעמונה, הבג"ץ סירב, אך ביקש דיווח בעוד חצי שנה.

בתשובת תושבי מגרון לבג"ץ כתב עו"ד חנן מלצר, עוד טרם שהתמנה לשופט בבית המשפט העליון, כי מגרון הוקמה על קרקע פנויה וטרשית שבה אדמות נפקדים. לדבריו, בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ אינו הפורום הראוי והמוסמך לדון בסכסוך הקרקעות שבין הצדדים, עקב המורכבות העובדתית ונוכח הטענות לרכישת הקרקע. "חלק נכבד מזכויות המקרקעין במגרון נרכשו עבור תושבי מגרון בכסף מלא, ולגבי חלקן יש מגעים לרכישת הזכויות בהן, כאשר ניתנה למתיישבי מגרון רשות לשימוש, עיבוד ובניה של הקרקעות", כתב עו"ד מלצר.

בחודשים האחרונים אכן מקיים משרד הביטחון מגעים עם ראשי ההתיישבות, אך ספק אם ניתן לגשר על התהום הפעורה. מנהיגי ההתיישבות מצדם מוכנים להגיע להסכמה כוללת בנושא המאחזים, שתהיה תוצאה של דיון ענייני במצבם, אדמותיהם, וכן האישורים שניתנו לכל אתר ואתר. אם נחדל לדבר בסיסמאות על מאחזים בלתי חוקיים, ונעסוק ברצינות באישורים ושאר העובדות, ניתן להגיע להסכמות בנושא. אבל משרד הביטחון, שמימשל ארה"ב נושף כל העת בעורפו, לא שש להסיק את המסקנות שתופקנה מדיון כזה, שמא יואשם שבמו ידיו הקים יישוב חדש. הסיכויים להגיע להסכמה, אומרים במועצת יש"ע, קלושים.

 

האם ייהרס ביתו של גיבור ישראל ?

 

ובינתיים, תשובת המדינה לבג"ץ חרשה וגבעה ט' ממחישה שכשהיא רוצה להתחמק מפינוי, היא יכולה. בתשובתה לבג"ץ הזה היא טענה שבראש סדר העדיפויות שלה כרגע מאחזים שהוקמו אחרי מרץ 2001, וחרשה וגבעה ט' בעלי אינן ביניהם.

אבל לתשובתה היתה תוספת מוזרה. מישהו במחלקה המשפטית כנראה לא הצליח להתאפק מלסנדל, והוסיף שהמדינה מבקשת 45 יום כדי לתת תשובה סופית.

עו"ד עקיבא סילבצקי, שייצג את חרשה וגבעה ט', שאל את בית המשפט האם למדינה כל כך חשוב עכשיו להרוס דווקא את ביתו של גיבור ישראל רועי קליין הי"ד, שנהרג במלחמת לבנון השניה בהצילו את חייליו. ואם בעתירות המוגשות נגד בנייה ערבית בלתי חוקית תשובת הבג"ץ היא שהוא סומך על שיקול דעתו של הדרג הביצועי, מדוע לא כאן.

בית המשפט נתן למדינה 60 יום ולמשיבים עוד 15, ואז ייקבע הדיון הבא.

עבור לתוכן העמוד