מרכז מידע אמנה

צור קשר

*
*
*
*
*הקלד את הקוד הבא

משפחה ראשונה ממורג התקבלה לחברות בעומרים
הגדל

בחודש כסלו, סמוך לחג החנוכה, התקבלה משפחת יצחק ועדינה אמיתי, לחברות מלאה ביישוב טנא-עומרים שבדרום הר-חברון. לכאורה סיפור בנאלי של קליטת משפחה ביישוב, אלמלא היה מדובר במשפחה דתית שהתקבלה ביישוב חילוני, משפחה ראשונה מגרעין של עקורי מושב מורג בגוש-קטיף, שבחרו לחזק את ההתיישבות בפינה הדרום-מערבית של יו"ש.

ועדת הקליטה של עומרים מטפלת בהם בצורה אוהדת, בהליך של קליטה רגילה. בעומרים מקווים שמדובר בסנונית ראשונה שתביא אחריה הרבה אביב. משפחות נוספות מעקורי מורג שוקלות להגיש מועמדות.

עומרים היא דוגמא מצויינת איך יוזמה עצמאית יכולה לשנות את המצב מהקצה אל הקצה.

זהו יישוב חילוני, 130 משפחות, סמוך לקו הירוק בפינה הדרום-מערבית של הר-חברון. מקום נוח, 20 דקות מבאר-שבע, בלי יישובים ערבים סמוכים.

קדמה לו היאחזות נח"ל שהוקמה בשנת 1982, בהחלטה של ממשלת בגין כתגובה להרצחה של החיילת אסתר אוחנה ז"ל מיידוי אבנים בעיירה דהריה. בחודש מאי 1984 אוזרחה ההיאחזות טנא בידי גרעין "עומרים" שהעניק לה את שמו, ומאז קרוי המקום טנא-עומרים. המטרה היתה להקים יישוב כפרי לא גדול במיוחד. לא כולם באו מאידיאולוגיה. אנשים רצו מקום שקט ויפה, בידיעה שעומרים היא חלק ממדינת ישראל.

 

הנזק החברתי של גדר ההפרדה

 

גדר ההפרדה בהר חברון תוכננה מלכתחילה לעבור מצפון לקו היישובים עומרים, שימעה, אשכולות, סוסיא עד כרמל. בתוואי הגדר הלא הגיונית הזו היה היגיון מסויים, בכך שהיא תחמה את ההתיישבות היהודית מול הפלשתינית, כשהיא משאירה את הגישה למדינת ישראל בצורה חופשית ונוחה.

בעקבות עתירות לבג"ץ שהוגשו על תוואי הגדר באיזור בנימין, קיבלו במערכת הביטחון החלטה עצמאית להציב את הגדר על הקו הירוק ממש. רק ארבעה יישובים צמודי הקו-הירוק - בית יתיר, ליבנה, סנסנה ואשכולות – נותרו בצד ה"ישראלי" של הגדר.

בעומרים הדבר גרם לרעידת אדמה. כמעט 10 שנים, מאז שנת 1998, היישוב דרך במקום מבחינת קליטה. ודריכה במקום היא ברוב המקרים נסיגה. כמעט 10 שנים בהם התושבים מתבגרים, גני ילדים ומעונות יום נסגרים, והילדים הבודדים שנותרו צריכים לחפש מוסדות חינוך מרוחקים.

 

כתבה מסולפת בערוץ הראשון

 

הקמת הגדר פגעה בהם. ביישוב התגבשה קבוצה זעירה אך מיליטנטית שמנסה לקדם את נושא פינוי-פיצוי, בתקווה שתקבל את הפיצויים הנאותים שיוכלו לעזוב את המקום. "לפני כחודש שודרה בליל שבת כתבה בערוץ 1 על עומרים" – מספר יו"ר מזכירות עומרים יעקב וייס – "ביקשנו מהכתב שיביא גם את הדעה הרשמית של היישוב. הם הציגו אותנו כאנשים מסכנים שנדחקו מעבר לפינה, ומחכים רק לדבר אחד: שיבואו לפנות אותנו. לאיזון ראיינו את לאה אידלס, מעקורי מורג, שאמנם איזנה את התמונה, אבל יצרה את הרושם שביישוב ישנםהחילונים שרק מבקשים לברוח, מול הפנאטים שמוכנים להישאר בכל מחיר. זה מה שהצטייר מהכתבה ואין דימוי שקרי מזה".

וישנו גם האפקט הפסיכולוגי. מאז הקמת הגדר, קרובי משפחה של התושבים חוששים יותר להגיע, למרות שבמהות דבר לא השתנה.

אלא שלעומרים קרה דבר טוב אחד. אחרי העקירה מגוש-קטיף בחרו 14 משפחות ממורג לבוא ולחזק את עומרים. זו היתה מהפכה אמיתית ביישוב. בעקבות קליטת מורג כל היישוב התעורר מהתרדמת העמוקה בה היה שרוי. נושאים ששנים רבות לא נדונו, כמו חינוך, חברה ותעסוקה, התסיסו מחדש את עומרים במובן החיובי של המילה. היישוב פשוט התעורר לחיים. גם בתחום התרבות, עומרים נמצאת כיום בעיצומו של מהלך שנועד להביא פעילויות תרבות משותפות לשתי הקהילות, הדתית והחילונית.

עירבוב זו בזו של שתי קהילות כה שונות זו מזו, איננו מהלך קל. בעזרת יועץ אירגוני נוסחה "אמנה חברתית" שהוכנסה למגירה ועד כה לא הוצאה, מחשש שמגורם מאחד תיהפך לגורם מפורר. במקום זאת הזמינו מחקר מהחוקרת ד"ר מרים ביליג, ממכללת יהודה ושומרון באריאל, למצוא את הדרכים לחיות ביחד. "השאלון נוסח במגמה חיובית, עם שאלות חיוביות, כדי לראות איך אפשר לחיות יחד" – אומר יו"ר מזכירות היישוב יעקב וייל – "הרי תמיד תמצא מישהו שיפחד מכך שציביון היישוב משתנה. וכשקולטים 15 משפחות, ציביון היישוב ישתנה. אין אפשרות אחרת. וכיוון שאנו רוצים שגם הם וגם אנחנו נרגיש טוב, ושהקהילה הדתית תישאר בעומרים, הזמנו את הסקר שנועד למצוא את הדרך לכך".

מסתבר שחוק ההיצע והביקוש פועל גם כאן. לפני שהגיעו תושבי מורג היו בעומרים 15 בתים ריקים שבנתה חברת "בנייני בר-אמנה" שאיש לא רצה אותם. כל מי שהתעניין וראה שיש במקום 15 בתים ריקים, שהם יותר מעשרה אחוזים מהיישוב, קיבל דימוי של יישוב שלא קולט, ומן הסתם יישוב בבעיה. ברגע שהבתים התמלאו, השתנה כל הדימוי שלו. מאז קליטת עקורי מורג התווספו עוד 6 משפחות לגרעין הדתי, בעיקר בזכות הדומיננטיות של הרב יצחק אידלס מעקורי מורג. עקב כך החלה התעניינות של משפחות חילוניות נוספות. בנוסף ל-6 המשפחות הדתיות, הצטרפו עוד שתי משפחות חילוניות. בפועל

כיום אין מקום בעומרים לקליטת משפחות נוספות. ביישוב שוקלים להביא קרוואנים חדשים, כדי שלא לדחות משפחות נוספות שיירצו להתקבל למקום.

"אין סיבה שהיישוב לא יגדל, אפשר להגיע ליישוב גדול שמחזיק את עצמו" – אומר ראש המועצה האזורית הר-חברון צביקי בר-חי.

רוב תושבי עומרים עובדים מחוץ ליישוב. במקום ישנם מבני תעסוקה ובהם חמישה מפעלים. בעומרים רוצים לבדוק הרחבה של מבני התעשיה, גם בגלל הביקוש לכך מצד בעלי עסקים מבחוץ הרוצים לעבור לעומרים, וגם בגלל שעסקים קיימים רוצים להתרחב. בעומרים רואים בכך חשיבות גדולה, כדי לחסל את המציאות של יישוב נטוש ברובו בשעות היום.

מכאן שהנזק שיצרה גדר ההפרדה לעומרים, התאזן בקליטת משפחות חדשות. דוגמא לנחישות של יישוב שהפך מציאות קשה על פיה.

"התהליך שהתחלתם הוא חשוב ונכון" – אמר זמביש לתושבי עומרים בביקור של עובדי "אמנה" - "הוא פותח אפיק משמעותי של קליטה של ציבור נוסף שלא היה קודם. אנו צריכים לדאוג שתהיה אפשרות לקלוט משפחות. צריכים לראות איך מתקדמים עם רכישת הבתים. אני מאמין שבפוטנציאל של עומרים, אפשר להמשיך את התהליך לקלוט עוד 20-30 משפחות בטווח קצר".

עבור לתוכן העמוד