מרכז מידע אמנה

צור קשר

*
*
*
*
*הקלד את הקוד הבא

פשרה איננה מילה גסה

לפני 38 שנים קיבלו מחדשי היישוב היהודי בחברון את ההצעה לעזוב את העיר, ולהקים את יישובם על גבעה סמוכה. כך קמה קרית-ארבע בשנת תש"ל. והיום קיימים גם קרית-ארבע וגם היישוב היהודי בחברון.

בשנת תשל"ו השיג גרעין אלון-מורה את "פשרת קדום" עם ממשלת רבין, במעורבות פעילה של שר הביטחון דאז שמעון פרס, לפיו יפונה המאחז בסבסטיה ויקום יישוב זמני בכפר קדום. והיום קיים גם היישוב קדומים וגם אלון-מורה.

בממשלת רבין, בשנת תשנ"ה, אחרי עימותים רבים, הסכימה מועצת אפרתה לפשרה לגבי השכונה החדשה באפרת, ולהזיזה מגבעת התמר לגבעת הזית. והיום בנויות גם גבעת הזית וגם גבעת התמר.

ובממשלת ברק הסכימה מועצת יש"ע לפשרה בנושא המאחזים, שבה פונו חלק מהמאחזים עד להשלמת הליכי התכנון. כל המאחזים שפונו קמו מחדש, פרט לחוות מעון שקמה במקום סמוך.

שר-הביטחון עמיר פרץ הורה לאחרונה לבחון מחדש את עקירת השכונות שזכו לכינוי הרשמי "מאחזים לא מורשים" אך בפועל מוכרים בכינוי העממי חסר השחר "מאחזים לא חוקיים". העיסוק הפוליטי והתקשורתי בנושאמתבסס על דו"ח שהכינה עורכת הדין השמאלנית הקיצונית טליה ששון, והפכה אותו ל"תנ"ך" של חוקיות המאחזים.

טליה ששון, להזכיר, איננה שופטת. היא עורכת דין בינונית למדי, שהצליחה בזכות עמדותיה השמאלניות להפוך לפקידה ממשלתית לפרק זמן לא קצר. איש גם לא טען שכישוריה המשפטיים עולים על אלו של יעקב ויינרוט, דן אבי-יצחק, דודו רותם, אליאב שוחטמן או טליה איינהורן. רק שהם לא היו פקידים ממשלתיים.

כמה עובדות חשובות:

השכונות הקרויות "מאחזים" הוקמו כחלק בלתי נפרד מיישובים קיימים אשר הקמתם אושרה בהחלטות ממשלה. רובן הוקמו על קרקעות שהוקצו לחטיבה להתיישבות בהיתר של בעל הסמכות במנהל האזרחי – הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש. השכונות מצויות בתחום המוניציפאלי, של "יישוב האם", התחום ב"צווי אלוף".

היישובים עצמם וגם שכונות המגורים הוקמו במרבית המקרים, כמחנה מגורים זמני, גם ללא תכנית מתאר בתוקף, כפי שהיה נהוג גם בתחומי מדינת ישראל.

עו"ד ששון טוענת כי הרחבת יישובים, על ידי הקמת שכונות מגורים, חייבת להיות"צמודת דופן", כתנאי לאישורה. המונח הזה, "צמוד דופן", שאול ממדיניות תכנון חדשנית המופיעה בתמ"א 35, שאושרה רק השנה. גם שהם המונח מתייחס להרחבות מושבים וקיבוצים בתחומי ה"קו הירוק". אולם, גם בתוך ה"קו הירוק", ביישובים רבים, בוצעו הרחבות – הקמת שכונות שאינן צמודות דופן ליישוב הוותיק והן לא הוגדרו כיישובים חדשים מאחר שנבנו בתוך "משבצת" היישוב. החלת רעיון תכנוני רטרואקטיבית נועדה למטרה אחת: להפוך את כל השכונות החוקיות ל"מאחז בלתי חוקי".

יותר מכך: לפני כ-15 שנה, בראשית שנות ה–90 נתחמו ב"צווי אלוף" תחומי השיפוט של היישובים ביו"ש, על ידי הרשויות המדיניות והביטחוניות, פעמים רבות ביוזמתן כדי להרחיב את תחומי השיפוט של הישובים. צווים אלו גדרו בתוכם שטחים רחבי היקף סביב היישובים ובדרך כלל את כל "אדמות המדינה" הסמוכות ליישוב, לעיתים אף ללא רצף טריטוריאלי. יישובים הורחבו על ידי הקמת שכונות מגורים, הקמת מוסדות חינוך, אזורי תעסוקה ושימושים חקלאיים, כל אותם אתרים שעו"ד ששון מכנה כ"מאחזים בלתי מורשים". שכונות אלו נמצאות, בשטחי השיפוט של היישובים. "צו אלוף" מגדיר ספציפית ותוחם את שטח השיפוט המוניציפאלי של כל יישוב. לא ייתכן שבשטח שיפוט של יישוב אחד יהיו מספר יישובים. לכן, כל השכונות – מאחזים הנמצאים בתוך תחומי שטחי השיפוט, הינן בתחום יישוב אחד ולכן אינם יכולים להיחשב כיישובים חדשים.

עו"ד ששון מציינת, בחוות דעתה, ארבעה תנאים מצטברים להקמת יישוב ולהגדרת מאחז בלתי חוקי. בהעדרו של אחד מן התנאים היישוב אינו חוקי. על פי הגדרה זורוב רובה של ההתיישבות, משני צידי ה"קו הירוק", הייתה בשלבי הקמתה בלתי חוקית. אילו התקבלה המלצתה של עו"ד ששון, שלא להמשיך ולקדם הליכי תכנון, כפי שהיא מציעה, לא הייתה קמה התיישבות כפרית משני צידי ה"קו הירוק".מדינת ישראל רווייה ביישובים, יישובים ששנים רבות לא היו חוקיים על פי הפרמטרים של טליה ששון, עד שכל ההליכים אושרו. איש לא דרש לפנות את היישובים הללו בכל השנים הארוכות שהם "לא היו חוקיים".

להלן מספר דוגמאות:

היישוב לוטם, למשל, הוקם בשנת 1978, אישור התוכנית המפורטת של היישוב היה בשנת 1990. מצפה אביב הוקם בשנת 1980, אישור תוכנית (ייעודי קרקע) היה בשנת 1990. דוגמא קיצונית יותר היא של המושב רחוב בעמק בית-שאן. הוקם בשנת 1951, אבל אישור התוכנית היה 50 שנה אח"כ, בשנת 2001. מושב ירדנה הרוויח עשור. הוא הוקם בשנתהוקם בשנת 1952 קבלת תוקף בשנת 1992, 40 שנה אח"כ. קיבוץ בית ניר הוקם בשנת 57, אישור תוכנית מתארית בשנת 86 . קיבוץ להבות חביבה של השומר הצעיר קם בשנת 1949, אישור התוכנית היה 31 שנים אח"כ, בשנת 1980 . קיבוץ ברקאי הוקם בשנת 1949, קבלת תוקף לתוכנית ניתנה 31 שנים אח"כ, בשנת 1980.

מועצת ישע ו"אמנה" דורשים מממשלת ישראל לחודל מדיבורים בסיסמאות. אנו מוכנים לקיים עם מערכת הביטחון ועם כל נציג ממשלתי דיון ענייני ומעמיק בנושא, לבחון כל נקודה וכל ישוב לגופו מה בדיוק מורשה ומה לא. ואם יתברר שישנם מקומות שבהם יש בעיה אמיתית של מצב הקרקע, נבחן ברצינות עם מערכת הביטחון ועם הממשלה את הדרכים החוקיות לפתור את הבעיה. בבדיקה כזו ניתן יהיה להגיע להבנות מתוך מאמץ משותף ומתוך בירור אמיתי.

פשרה איננה מילה גסה, בתנאי שכנות ויושר עומדים מאחריה. אם נצליח להגיע להסכמות עם ממשלת אולמרט בנושא המאחזים, גם אם היא תהיה כרוכה בפינוי כזה או אחר של מאחז, עוד יתברר בעתיד שגם המהלך הזה רק חיזק את ההתיישבות.

עבור לתוכן העמוד